×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
במדבר ט״ותנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) דַּבֵּר֙ אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל⁠־אֶ֙רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ (ג) וַעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהֹוָה֙י״י֙ עֹלָ֣ה אוֹ⁠־זֶ֔בַח לְפַלֵּא⁠־נֶ֙דֶר֙ א֣וֹ בִנְדָבָ֔ה א֖וֹ בְּמֹעֲדֵיכֶ֑ם לַעֲשׂ֞וֹת רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔הי״י֔ מִן⁠־הַבָּקָ֖ר א֥וֹ מִן⁠־הַצֹּֽאן׃ (ד) וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קׇרְבָּנ֖וֹ לַֽיהֹוָ֑הי״י֑ מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂר֔וֹן בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן׃ (ה) וְיַ֤יִן לַנֶּ֙סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּעֲשֶׂ֥ה עַל⁠־הָעֹלָ֖ה א֣וֹ לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃ (ו) א֤וֹ לָאַ֙יִל֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין׃ (ז) וְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ⁠־נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (ח) {חמישי} וְכִֽי⁠־תַעֲשֶׂ֥ה בֶן⁠־בָּקָ֖ר עֹלָ֣ה אוֹ⁠־זָ֑בַח לְפַלֵּא⁠־נֶ֥דֶר אֽוֹ⁠־שְׁלָמִ֖ים לַֽיהֹוָֽהי״יֽ׃ (ט) וְהִקְרִ֤יב עַל⁠־בֶּן⁠־הַבָּקָר֙ מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֑ים בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֖מֶן חֲצִ֥י הַהִֽין׃ (י) וְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ⁠־נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (יא) כָּ֣כָה יֵעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד א֖וֹ לָאַ֣יִל הָאֶחָ֑ד אֽוֹ⁠־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים א֥וֹ בָעִזִּֽים׃ (יב) כַּמִּסְפָּ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּ֛כָה תַּעֲשׂ֥וּ לָאֶחָ֖ד כְּמִסְפָּרָֽם׃ (יג) כׇּל⁠־הָאֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה⁠־כָּ֖כָה אֶת⁠־אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ⁠־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽהי״יֽ׃ (יד) וְכִֽי⁠־יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר א֤וֹ אֲשֶׁר⁠־בְּתֽוֹכְכֶם֙א לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ⁠־נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָ֑הי״י֑ כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַעֲשֶֽׂה׃ (טו) הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (טז) תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ (יז) {ששי} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יח) דַּבֵּר֙ אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל⁠־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ (יט) וְהָיָ֕ה בַּאֲכׇלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כ) רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃ (כא) מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהֹוָ֖הי״י֖ תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ (כב) וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל⁠־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר⁠־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶֽׁה׃ (כג) אֵת֩ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד⁠־מֹשֶׁ֑ה מִן⁠־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ (כד) וְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵעֵינֵ֣י הָעֵדָה֮ נֶעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כׇל⁠־הָעֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן⁠־בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔הי״י֔ וּמִנְחָת֥וֹ וְנִסְכּ֖וֹ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת׃ (כה) וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַֽל⁠־כׇּל⁠־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי⁠־שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת⁠־קׇרְבָּנָ֜ם אִשֶּׁ֣ה לַֽיהֹוָ֗הי״י֗ וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ עַל⁠־שִׁגְגָתָֽם׃ (כו) וְנִסְלַ֗ח לְכׇל⁠־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכׇל⁠־הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה׃ (כז) {שביעי} וְאִם⁠־נֶ֥פֶשׁ אַחַ֖ת תֶּחֱטָ֣א בִשְׁגָגָ֑ה וְהִקְרִ֛יבָה עֵ֥ז בַּת⁠־שְׁנָתָ֖הּ לְחַטָּֽאת׃ (כח) וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַל⁠־הַנֶּ֧פֶשׁ הַשֹּׁגֶ֛גֶת בְּחֶטְאָ֥הֿ בִשְׁגָגָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ (כט) הָֽאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם תּוֹרָ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם לָעֹשֶׂ֖ה בִּשְׁגָגָֽה׃ (ל) וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר⁠־תַּעֲשֶׂ֣ה׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן⁠־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן⁠־הַגֵּ֔ר אֶת⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ (לא) כִּ֤י דְבַר⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ בָּזָ֔ה וְאֶת⁠־מִצְוָת֖וֹ הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת ׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֺנָ֥הֿ בָֽהּ׃ (לב) וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ (לג) וַיַּקְרִ֣יבוּ אֹת֔וֹ הַמֹּצְאִ֥ים אֹת֖וֹ מְקֹשֵׁ֣שׁ עֵצִ֑ים אֶל⁠־מֹשֶׁה֙ וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹ֔ן וְאֶ֖ל כׇּל⁠־הָעֵדָֽה׃ (לד) וַיַּנִּ֥יחוּ אֹת֖וֹ בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה⁠־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃ (לה) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָג֨וֹם אֹת֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ כׇּל⁠־הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ (לו) וַיֹּצִ֨יאוּ אֹת֜וֹ כׇּל⁠־הָעֵדָ֗ה אֶל⁠־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֛וֹ בָּאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (לז) {מפטיר} וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (לח) דַּבֵּ֞ר אֶל⁠־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל⁠־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּב עַל⁠־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ (לט) וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔הי״י֔ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא⁠־תָת֜וּרוּג אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר⁠־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃ (מ) לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת⁠־כׇּל⁠־מִצְוֺתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵאלֹֽהֵיכֶֽםד׃ (מא) אֲנִ֞י יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵיכֶֽם׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א אֲשֶׁר⁠־בְּתֽוֹכְכֶם֙ =ב ובן⁠־אשר בספר החילופים (געיה באות תי״ו) כך הכריעו ברויאר (במהדורותיו האחרונות) ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן. לפי ההערה בספר החילופים (עמ׳ יח), [בן] אשר=״או אשֶר בתככם״ (אין געיה כבדה בשי״ן), [בן] נפלתי=״או אשֶֽר בתככם״ (געיה כבדה בשי״ן). אם אין געיה כבדה בשי״ן אז תיתכן געיה קלה בתי״ו (המצויה בכתי״ל).
• ל=אֲשֶֽׁר⁠־בְּתֽוֹכְכֶם֙ (שתי געיות בתיבות המוקפות), וכך במהדורתו הראשונה של ברויאר; וראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ל-מ=אֲשֶׁר⁠־בְּתוֹכְכֶם֙ (אין געיה)
• ש,ש1,ק3[תיקון],ו=אֲשֶֽׁר⁠־בְּתוֹכְכֶם֙ (געיה כבדה בתיבה המוקפת לפי הכללים) בהתאם לשיטת בן⁠־נפתלי
ב וְנָ֥תְנ֛וּ =ל?,ב,ק3,ו ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר)
• ל?,ש,ש1?=וְנָֽתְנ֛וּ (געיה ותביר) וכמו כן בדפוסים וקורן, וכך בהקלדה מגירסה 4.12.
ג וְלֹֽא⁠־תָת֜וּרוּ כתיב=א(ס),ב,ש,ק3 ומסורת טברנית ורמ״ה (כתיב מלא וי״ו)
• ל,ש1=וְלֹֽא⁠־תָתֻ֜רוּ (כתיב חסר וי״ו)
• טעמים=א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו <ול֨א תת֜ורו? לא כן אלא במקף>
• דפוסים וקורן=וְלֹ֨א תָת֜וּרוּ (קדמא ואזלא)
ד לֵאלֹֽהֵיכֶֽם =ש,ק3,ו (געיה באות למ״ד השניה); וראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכן בדפוסים וקורן וסימנים).
• ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם (געיה בלמ״ד הראשונה) ובעקבותיו ברויאר.
• ב,ש1?=לֵאלֹהֵיכֶֽם (אין געיה אך המקום מטושטש בכתי״ש), וכך מג״ה.
E/ע
הערותNotes
(א-טז) ואחר שעשו הרשעה הזאת, ביקש הקב״ה – כי אל חנון ה׳ – לתקן כפי האפשר, ותיקן מכאן ולהבא אל באי הארץ שבקרבן יחיד נדר או נדבה יביאו הנסכים. שעד השתא לא היו באין נסכים אלא על קרבן ציבור על ׳עולת תמיד העשויה בהר סיני – ונסכו׳1. והנסכים ההם היו מועילים לפי שאי אפשר שבציבור אחד לא יהיו אנשים מעטים רשעים יוצאים מן הכלל, ולכן תיקנו הנסכים בתמיד, לפי שבזכות הרבים דעדיפא היה מכפר הרשע ההוא או שנים. אבל עתה, כדי לזַכות את ישראל שהיו צריכים יותר אל כפרה, תיקן הנסכים על קרבן יחיד: (יז-כא) אמר הגאון, תיקנה התורה תרומת החלה, לפי שאחר שחטאו היתה נכנסת המארה, לא די בתבואה שלכך נתקנו הביכורים ותרומות וכיוצא, אלא אפילו בעיסה עצמה, והקב״ה אב הרחמן ציוה שירימו החלה להרים מכשול המארה הזאת מלחם עמו: (כב-לא) אמר הגאון, עד כאן לא נחשדו ישראל בכלל על העבודה זרה, אבל עתה שחטאו וכי נגזר עליהם להיות רועים במדבר ארבעים שנה – נחשדו על זה, ולפיכך סמך פה פרשת עבודה זרה כללית:
מעיני העדה. הם הנשיאים שהם ׳עיני העדה׳ הנותנים זוהר לכל העדה כמו שהעין היא סיבת הראות. ואיידי דכתב עבודה זרה בכלל, סמך לזה ואם נפש אחת תחטא וגו׳:
(לב-לד) [סמיכות פרשת המקושש]:
אמר הגאון, וסמך לזה פרשת המקושש אף על פי שהיה בשבת שניה כדברי ז״ל (רש״י ע״פ ספרי), לרמוז מה רע גמור היה לעמוד ולהתעכב במדבר, אל שהיתה סיבה שזה האיש קשש עצים וגו׳. וכל זה להראות מה גרמו החטאים האלה בנפשותם, שנגזר עליהם כלייה ורעה אחרת להתעכב במדבר הזה.
כי לא פורש. באיזו מיתה:
(לז-מא) [סמיכות פרשת ציצית]:
אמר הגאון, וסמך לזה פרשת ציצית שהיא מצוה מזכרת כל מצוות ה׳, כמאמרם ז״ל (נדרים כה.) ׳שקולה פרשת ציצית כנגד כל התורה׳, שהיא מצוה עומדת תמיד נגד עיני אדם, ובעבורה יזכה לשמור ולעשות כל הכתוב בתורת משה.
ו׳ציצית׳ – הוא פשנק״ו בלע״ז. ואמר הרב, לפי שמנהגם היה לשים על כנפי בגדיהם ציציות פשנק״ו בלע״ז, כמו שנוהגין עכשיו בערביא. אמרה תורה ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, שהיא החלוקה שלי, דיויס״א2 או אימפריס״א בלע״ז, כמו שהעבדים נושאים על בגדיהם החלוקות של אדוניהם.
והיה לכם לציצית וראיתם אותו. יהיה סיבה שכשתראו אותו, וזכרתם את כל מצוות ה׳ ועשיתם אותם, תזכרו כי עבדי אתם, ותעשו מצוותי כמשפט וחוק העבדים.
ובאיזה אופן, הא׳ – שלא תעשו העבירות, וכן הוא אומר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו׳, ליבא ועינא סרסורי דחטאה נינהו (ירושלמי ברכות פ״א ה״ה).
ולמה אני מצוה כל כך ׳ולא תתורו׳, למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי, שהוא תכלית מביא אל התכלית האחרון, ואם תעשו זה, באמת והייתם קדושים לאלהיכם.
׳לבב׳ – הוא השכל, כשאמר ׳ולא תתורו אחרי לבבכם׳, ר״ל אחרי דיעות שכלכם הכוזבות והנפסדות.
ולמה ציויתי לכם ׳והייתם קדושים׳, לפי שאני ה׳ אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, לא הוצאתי אתכם רק להשלים כוונתי בכם ׳להיות לכם לאלהים׳ ולא אלוהי כל האומים, ולכן אני ה׳ אלהיכם, עֲשו שאהיה באמת אלהיכם, אשר בכם אתפאר:
התכלת אין בו סברא, רק סברת התלמוד (סוטה יז.) ש׳תכלת דומה לרקיע׳ וכו׳:
מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על חמשה חומשי תורה (בית שמש, תשע"ז), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 להלן (כח ו-ז) ׳עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחח אשה לה׳, ונסכו רביעת ההין׳.
2 בצמח דוד מתרגם כך דבר הנבדל לעצמו, כמו ׳גזרים׳, ׳שסע׳, אך יש גם משמעות Divisa = uniform, מדים אחידים לקבוצה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144